ארטישוק ירושלמי כבוש
אחד מירקות השורש הפחות מנוצלים במטבח שלנו בגלל שהוא ירק קצת מוזר, קצת לא נוח לקילוף (עם כל הגבשושיות שלו), לא צפיו בבישול (יש לו נק׳ ספציפית בה המרקם שלו מושלם ולפני או אחריה הוא לא ידידותי למאכל), בעל חיי מדף קצרים (בניגוד לתפוח אדמה) ופחות מוכר בתרבות המתכונים הישראלית.
אבל כל זה לא מעניין אותנו כשמדובר בהתססה! כאן אנחנו פשוט הולכים לפרוס אותו (אפילו לא לקלף), לערום אותו בצנצנת ולתת לזמן לעשות את שלו.
והתוצאה? מפתיעה בטירוף! נשנוש כיפי, קראנצ׳י, מיוחד ופשוט בא בטוב. ממליצה לנסות למרות יחסי הציבור הדלים שלו. 🙂
מצרכים
- ארטישוק ירושלמי
- מלח ים (לא מלח שולחן)
- מים
- אפשר לבחור להוסיף גם תוספות מחמיאות (לא חובה, מי שאוהב): פרוסות לימון, שום פרוס (טעם משתלט אז לא להגזים), עלי דפנה, טרגון, פלפל אנגלי, נענע, זרעי שומר.
פורסים את הארטישוק (לא מקלפים אותו) לפרוסות בעובי 0.5 ס״מ.
מאפסים צנצנת שטופה על משקל מטבח ועורמים את כל המרכיבים לתוכה בצפיפות.
מכסים את הארטישוק במים עד ס״מ מפתח הצנצנת ומוסיפים 2% מלח ממשקל הארטישוק, התוספות והמים. לדוגמא: אם יצא לי 600 גרם אכפיל פי 0.02 ואקבל 12 גרם מלח שאוסיף.
- משקיעים את הארטישוק בעזרת משקולת. רעיון למשקולת מאולתרת – חתיכה גסה וגדולה של ארטישוק ירושלמי שלא פרסנו שמשקיעה את כל תכולת הצנצנת מתחת לנוזל.
- מניחים במקום מוצל וקריר על השיש, הרחק משמש ישירה, כאשר ב-3 ימים הראשונים פותחים את הצנצנת לכמה שניות על מנת שהגזים יצאו בבטחה. אחרי 10 ימים המעדן מוכן, טועמים ומכניסים למקרר.
בהצלחה,
וספרו לי איך יצא!
